יום שישי, 23 באפריל 2010

Something Sweet


אם הייתי צריכה לבחור בין מתוק למלוח, הייתי בוחרת במלוח. אבל... מכיוון שאני לא צריכה לבחור (וטוב שכך), הגיע הזמן למשהו מתוק. משהו שוקולדי, נמס בפה, קל להכנה והכי חשוב - טעים!!!


אז מה בתפריט המתוקים להיום? בראוניז שוקולד. המתכון המקורי כלל גם שמנת חמוצה וכמות גדולה יותר של שוקולד. אני... אני טעיתי פעמיים. טעות ראשונה - היתה לי כמות קטנה מדי של שוקולד מריר. טעות שנייה - מאיזושהי סיבה שכחתי (!!!) להוסיף לחומרים שמנת חמוצה. לשמחתי, ובמקרה הזה, על טעויות לא תמיד משלמים... ולמרות הכל - יצא מצויין.




אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 180 מעלות. בסיר על האש ממיסים חמאה, וכשנמסה, מוסיפים לה את השוקולד המריר (יש לקצוץ אותו גס לפני כן). ממשיכים להמיס את התערובת (להקפיד שלא תרתח) וכשהשוקולד נמס והתערובת אחידה, מוסיפים את הסוכר. מערבבים היטב, מורידים מהאש ומקררים מעט. כשהתערובת פושרת מוסיפים את הביצים (אחת, אחת) ומערבבים היטב. מוסיפים את תמצית הוניל, הקמח, השוקולד צ'יפס ואת אגוזי הלוז.

מערבבים ליצירת תערובת אחידה ומשטחים אותה בתבנית, מכוסה בנייר אפייה (במתכון המקורי יש להוסיף גם 1 כוס שמנת חמוצה, לאחר שמוסיפים את הביצים, ובמקום 300 גרם שוקולד >> 600 גרם, בשלב בו מוסיפים את השוקולד לחמאה). אופים במשך 40 דקות, לאחר מכן מכסים את התבנית בנייר כסף ואופים 10 דקות נוספות. מניחים לבראוניז להתקרר וחותכים לקוביות. מי שאוהב - אפשר לפזר מעל אבקת קקאו. Bon Appetit :-)



לרשום ולא לשכוח:
300 גרם חמאה
300 גרם שוקולד מריר
3 כוסות סוכר חום (660 גרם)
6 ביצים
4 כפיות תמצית וניל
2+1/4 כוסות שוקולד צ'יפס מריר (300 גרם)
1+1/2 כוסות קמח (220 גרם)
1+1/2 כוסות אגוזי לוז טבעיים (220 גרם)

להתחלה, הקליקו כאן

יום שני, 19 באפריל 2010

Made in Israel


יום הולדת שמח, מדינה יקרה. ומה יותר ישראלי מרול של סושי?...

לאחר כמה ניסיונות כושלים של גלגולי סושי, למדתי סוף סוף את השיטה (ולא. לא במסגרת סדנת סושי) והצלחתי להכין סושי בלי שיתפרק או... ייצא מרובע! אמנם לא ברמה של סושיה מובילה, וגם לא חצי מובילה, אבל יוצא נחמד. לסושי שלי אני לא מוסיפה תוספות יוצאות דופן או מורכבות מדי. הכל פשוט, קל וטעים. גם לא דורש התארגנות מיוחדת. סושי בסגנון ישראלי. סושי למתחילים. 


אז מה צריך? צריך אצות (אצות נורי לסושי), טונה (מקופסת שימורים. אמרנו ישראלי, לא???), גזרים, מלפפונים, ווסאבי (יש לי אבקה להכנת ווסאבי. מוסיפים מים ו... הופ. יש ווסאבי. במקום, אפשר לקנות משחת ווסאבי) והכי הכי חשוב, מוצר, שהתחדשתי בו לפני מספר ימים - שומשום בטעם ווסאבי. לאורז - אורז לסושי, סוכר, מלח וחומץ אורז (אני מתבלת גם ב"חומץ אימבושי" - Umebushi Vinegar). צריך גם רוטב סויה, כמובן וזהו. כל אחד יכול.

מבשלים בסיר כוס אורז לסושי ב- 1+3/4 כוסות מים. כשהאורז מוכן מעבירים אותו לקערה גדולה ומוסיפים: 2 כפות חומץ אורז, 1 כף חומץ אימבושי, 1 כף סוכר ו-1 כפית מלח. מערבבים את הכל ומניחים בצד שיתקרר. האורז התקרר? מצויין. יאללה - לגלגול. על מחצלת סושי, מניחים אצה ועל קצת פחות מ-3/4 משיטחה מניחים את האורז (יש להשאיר שוליים). את האורז מהדקים לאצה (עושים זאת בידיים מעט רטובות), מורחים עליו מעט ווסאבי ובשליש הראשון שלו מניחים גזר, מלפפון וטונה (אפשר להוסיף אבוקדו, סלמון, בצל ירוק ועוד תוספות רבות ומגוונות, על פי הטעם האישי) ומגלגלים בעזרת המחצלת. את ה"נקניק" שהתקבל, חותכים בעזרת סכין חדה ומעט רטובה לפרוסות. זהו. Bon Appetit :-)







לרשום ולא לשכוח:
1 כוס אורז לסושי
1+3/4 כוסות מים
2 כפות חומץ אורז
1 כף סוכר
1 כף חומץ אימבושי (לא חובה)
1 כפית מלח
ווסאבי
רוטב סויה
אצות נורי
למילוי: גזר, מלפפון, טונה, סלמון, בצל ירוק

להתחלה, הקליקו כאן

יום שישי, 16 באפריל 2010

Cheers Mate


לא תכננתי להגיע לניו זילנד. זה קרה במקרה. כמו כל הדברים הטובים... אם כבר עברתי חצי עולם והגעתי עד אוסטרליה, למה לא להמשיך גם לניו זילנד?... וגיליתי מדינה מקסימה מקסימה, עם מליון כבשים חייכניות (בדרך כלל), עם גבעות ירוקות, אגמים צלולים, הרים מושלגים, קרחונים, עיירות קטנות, ערים גדולות, מקומיים אדיבים ויופי שקשה לתאר במילים!

אומרים שאירלנד מזכירה קצת את ניו זילנד.

בעקבות חיבתי הידועה ללחמים ואהבתי, הידועה גם כן, למזמוזי בצק, החלטתי להכין לחם קצת שונה. אמנם הזנחתי לאחרונה מעט את "אופה-הלחם" שלי והבטחתי לו, ובמיוחד אחרי פסח, שלא יצבור יותר אבק ויחזור לתפקד כמו פעם, אבל התגעגעתי לאתגר ורציתי לעשות משהו בעצמי. הפעם - לחם סודה אירי (את המתכון לקחתי מהבלוג המקסים הזה של מירי).

אופן ההכנה: מערבבים בקערה את כל החומרים היבשים: קמח (אני השתמשתי בשטיבל 1 - קמח רב תכליתי), סוכר, מלח ואבקת סודה לשתייה. ממיסים לכמה שניות במיקרוגל חמאה ומוסיפים אותה לתערובת החומרים היבשים. מוסיפים צימוקים ומערבבים שוב. לתערובת שהתקבלה מוסיפים ביצה וריוויון ומערבבים את הכל היטב, עד שכל החומרים נטמעים זה בזה. מהבצק שהתקבל (לא להבהל. הבצק יוצא רך/לח מעט) יוצרים כדור על משטח מקומח, עם סכין עושים במרכזו X קטן ומעבירים לתבנית משומנת (אני השתמשתי בתבנית עוגה רגילה, בקוטר של 26. אפשר בתבנית קטנה יותר. לדעתי אין משמעות לצורת התבנית, אלא אם כן חשוב לכם שתהיה צורה מאד מוגדרת לכיכר).




את התבנית מכניסים לתנור, שחומם מראש ל-200 מעלות, למשך 35 דקות. מכניסים קיסם, אם יוצא יבש - הלחם מוכן. אם לא - יש להכניס חזרה לתנור לחמש/עשר דקות נוספות. זהו. הלחם מוכן והבית אפוף ניחוחות משגעים של לחם טרי טרי. קשה, אבל מומלץ להתאפק מעט ולתת ללחם להתקרר. והטעם - מצויין! כמו עוגה מתקתקה במרקם של לחם... Bon Appetit :-)




לרשום ולא לשכוח:
4+1/2 כוסות קמח רגיל (עפ"י כוסות המדידה שלי: 1 כוס=130 גר')
2 כפות סוכר
1 כפית מלח
1 כפית אבקת סודה לשתייה
100 גרם חמאה
1 כוס צימוקים
1 ביצה
1+3/4 כוסות ריוויון (500 מ"ל)


להתחלה, הקליקו כאן

יום שישי, 9 באפריל 2010

מועדון ארוחת הבוקר

הייתי בפולין. זה לא היה טיול שורשים וגם לא מסע בעקבות... זה היה ביקור. קצת מוזר היה לבקר שם, אבל טעים. בגפילטע פיש לצד ג'לי רוטט לא ניתקלתי, אבל בארוחות בוקר מצויינות - כן.

בכפר, באמצע שום מקום, הוגשו לנו בלינצ'ס טריים טריים, מלאים בתערובת חמה ומתקתקה של תפוחים וקינמון. מעל, מוסיפים קצת צבע, כמה פירות יער מכל מיני סוגים, בצד שמנת מתוקה וכמובן קפה חזק וטוב.


ארוחת בוקר. גרנולה. איך מכינים? מערבבים בקערה גדולה: שיבולת שועל, גרעיני דלעת, גרעיני פשתן, שקדים (פרוסים או שלמים) וצימוקים. אפשר להוסיף גם גרעיני חמניה ומשמש (קצוץ גס). אני מוותרת על השניים האחרונים. בינתיים, מחממים תנור לחום של 180 מעלות.




בסיר על האש מבשלים חמאה, דבש (אפשר להשתמש בסילאן במקום) וקינמון במשך כמה דקות, עד שהתערובת מקבלת גוון כהה.



שופכים את התערובת שהתבשלה על שיבולת השועל וחבריה, מערבבים היטב ומעבירים לתבנית גדולה, מצופה בנייר אפייה. משטחים את התערובת ואופים במשך 20-25 דק'. חשוב להקפיד כל כמה דקות לערבב את התערובת (אם היא משחימה מעט, אל דאגה). כשמוכנה, מוציאים מהתנור, ממתינים מעט שתתקרר ו - Bon Appetit :-)


טיפ קטן: כדי שנייר האפייה יידבק היטב לתבנית, מומלץ לטפטף כמה טיפות מים על התבנית ולהניח את הנייר מעל (המיים כמו דבק. ידביקו את הנייר לתבנית).

לרשום ולא לשכוח:
6 כוסות שיבולת שועל
2 כוסות גרעיני דלעת
2 כוסות שקדים שלמים או פרוסים
1 כוס גרעיני פשתן
1+1/2 כוסות צימוקים
120 גר' חמאה
1+1/2 כוסות דבש/סילאן
1 כפית קינמון


להתחלה, הקליקו כאן

Love is in the Air

בשבילי אוסטרליה היא אהבה ממבט שני. רק בפעם השנייה שביקרתי בה הבנתי ששם הייתי רוצה לגור (ואולי זה יקרה. who knows), ביבשת המקסימה והענקית הזו. עם שכנים שמקפצים להם על שתיים או מבלים שעות על צמרות העצים (נהנים להם מאדי האקליפטוסים הממסטלים), עם שפה, שטוענים שהיא אנגלית, אבל לפעמים קשה להבין אותה ועם מרחבים בלתי נגמרים, שמיים מלאי כוכבים וחופים ארוכים ארוכים...


אני מאד אוהבת להכין את העוגיות האלו. הן קלות להכנה, לא דורשות התארגנות מיוחדות ותמיד תמיד יש לי את כל החומרים שצריך כדי להכין אותן. ביצים, סוכר, שמן, קמח, אבקת אפייה, קינמון והרבה הרבה אהבה... מערבבים את כל החומרים, מרדדים על משטח מקומח מעט וקורצים לבבות מהבצק. מניחים את הלבבות בתבנית מכוסה בנייר אפייה, מפזרים מעל כל אחת בנדיבות קינמון וסוכר ומכניסים לתנור, שחומם מראש ל-180 מעלות לרבע שעה. מחכים שיתקררו ו... Bon Appetit :-)






לרשום ולא לשכוח:
2 ביצים
3/4 כוס סוכר
1/2 כוס שמן
2 כוסות קמח
1/2 שקית אבקת אפייה
לקישוט: רבע כוס סוכר+ כף קינמון גדושה


להתחלה, הקליקו כאן

Potato, Potahto, Tomato, Tomato


פריז נורא נורא יפה. יש בה שווקים מקסימים, מאפיות קטנות ומפתות ומסעדות גורמה אלגנטיות... אז איך זה שאחרי הביקור בה, הדבר היחיד שבאמת באמת התחשק לי לאכול היה שקשוקה???

אני מכירה כמה אנשים (טובים!) שלא אוכלים עגבניות (אלא אם כן, הן מוגשות בבקבוק לחיץ שכתוב עליו "קטשופ"...). עגבניה, כנראה, היא מסוג הפירות (לא. זו לא טעות... בניגוד למה שחשבתם שנים - הפתעה. עגבניה היא פרי!) שאוהבים, או שלא אוהבים (כמו כוסברה...). אז אני אוהבת כוסברה (מאד. מאד. מאד) ואני גם אוהבת עגבניות. לפעמים, כשהעגבניות אצלי במקרר מתחילות להראות אותות-מצוקה, אני יודעת שהגיע הזמן לשקשוקה.

שקשוקה עם הרבה עגבניות אדומות, עסיסיות, בצל חתוך לפרוסות, מעט שום ו/או רוטב טבסקו, רסק עגבניות וביצים. מתבלים במלח, פלפל שחור ואורגנו טרי או יבש. פיתה חמה בצד או חלה מתוקה... ו-ואללה (במילרע). ארוחה בחמש דקות.

שמים בקערת מיקסר את כל החומרים ולשים במשך 7 דק' במהירות בינונית (את הצימוקים אפשר להוסיף לקראת סוף הלישה). משמנים את הבצק, מכסים ומתפיחים עד שמכפיל את ניפחו. מחלקים את הבצק לשלוש רצועות וקולעים לצמה. מעבירים לתבנית מרופדת בנייר אפייה (במקום בנייר אפייה, ממליצה להשתמש במשטח סיליקון לאפייה) ומחכים עד שהבצק יתפח שוב. מברישים במעט ביצה ומפזרים שומשום או פרג. אופים בתנור בחום של 180 מעלות במשך 30-40 דקות. מממ... מריחים? Bon Appetit :-)


חלה מתוקה - לרשום ולא לשכוח:
לבצק -
500 גרם קמח לבן רגיל
25 גרם שמרים
2/3 כוס סוכר
60 גרם חמאה
1 כוס מים
1 ביצה
3/4 כוס צימוקים (בגדר המלצה... לא חייבים)
לקישוט - שומשום/פרג

להתחלה, הקליקו כאן

Spring


פוסט ראשון. מתחילים להרגיש את הקיץ. אפשר כבר ללכת יחפים על הריצפה הקרה ולישון עם שמיכה דקה. מתחשק לאכול, אבל משהו קר. פחות מתחשק לבשל. במקרר אצלי "נח" לו (מילה נירדפת ל"נישכח") כבר כמה ימים כרוב לבן. יום שישי. צהריים. הרעב מציק וחם. ניזכרתי בכרוב... סלט כרוב קייצי וטעים.


איך מכינים:
קוצצים כרוב לבן, בינוני, לרצועות דקות (אבל לא דקות מדי). במחבת - קולים שומשום מלא. בינתיים, מכינים את הרוטב. בצנצנת - רבע כוס שמן (לא שמן זית. שמן תירס או חמניות), רבע כוס סויה, רבע כוס חומץ (אני משתמשת בחומץ תפוחים) ושליש כוס סילאן (או סוכר חום). מנערים את הצנצנת היטב ושופכים על הכרוב. מוסיפים מעל את השומשום הקלוי ומערבבים. מכסים ומכניסים למקרר לכמה שעות (ככל שישאר במקרר יותר - כך הטעמים יספגו טוב יותר). זהו. מוכן. Bon Appetit :-)


לרשום ולא לשכוח:
1/4 כוס שמן
1/4 כוס סויה
1/4 כוס חומץ
1/3 כוס סילאן/סוכר חום
כרוב לבן
כוס שומשום מלא

להתחלה, הקליקו כאן