יום חמישי, 14 באוקטובר 2010

I Love Italy

אחרי תפריט, שכלל גלידה משובחה כמעט בכל יום (והכמעט הוא בגלל הגלידה הנוראית שאכלתי בסן ג'אמיניאנו... שלשמחתי, כל הבאות אחריה חיפו על הנזק הנפשי הקשה, שנגרם לי כתוצאה מהטעמים הנוראים שלה...), תרגול יום-יומי של הכנת מקיאטו איכותי, פסטות טובות, ריזוטו אל דנטה מצויין (כן. האיטלקים, מסתבר, אוכלים ג-ם את הריזוטו שלהם "אל דנטה"), רכישת קרם בלסמי בכמעט 150 ש"ח ופיצות טובות טובות, שוב אני נאלצת להודות שהאוכל האיטלקי הוא האוכל האהוב עלי בעולם!!! (אההה... ואיטליה, היא גם בין היעדים שאני הכי אוהבת...).


הטיול שלי באיטליה התמקד הפעם בחלקה הצפוני, אזור טוסקנה והאגמים. אזור טוסקנה הירוק, מלא כרמים וחוות פזורות, אוכל פשוט וטוב (האוכל הטוסקני מאופיין בפשטותו ומרכיביו הטריים) וערים וכפרים עם היסטוריה עשירה (פירנצה המקסימה, סיינה, פיזה ועוד) ואזור האגמים (אגם באיטלקית = "לאגו"): קומו, מאג'ורה (ששותפה לו גם שוויץ) וגארדה, אזור משופע בנופים פסטורלים ושלוות אגמים נהדרת...


הרכישות שלי הפעם התמקדו בעיקר באוכל. נעליים, לצערי הרב, לא מצאתי :-(
בפירנצה מתקיים מדי יום שוק אוכל מקורה (עד השעה 14:30 בצהריים בול !) מקסים, שכולל מאכלים איטלקיים מסורתיים: פסטות במגוון סוגים, צורות וצבעים, מבחר אינסופי של תבלינים, יינות רבים, גבינות טובות וגולת הכותרת עבורי - קרם בלסמי. את החומץ הבלסמי אני מכירה, אבל על הקרם הבלסמי מעולם לא שמעתי. הסתבר לי שהחומץ הבלסמי הוא תרכיז בלסמי מהול במים, בתוספת של חומץ. את הבלסמי עצמו מכינים מיין, שעובר תהליך של צמצום במשך מספר חודשים עד שנעשה סמיך ומרוכז. וזה הקרם הבלסמי הטהור, שאותו רכשתי בשוק. הטעם שלו מרוכז, נידרשות מעט מאד טיפות לרוטב שמכינים והתוצאה - מצויינת!!! אח"כ, כשטעמתי חומץ בלסמי רגיל, יכולתי להבחין בהבדל. וההבדל הוא רב.


מה עוד?
קניתי כמובן תבלינים לרוטב פסטה (2-6 יורו לשקית. כדאי לקנות בשוק האוכל בסיינה. שם, התבלינים שמצאתי, היו הזולים ביותר, לעומת מקומות אחרים) וגבינת פיקורינו טובה טובה (גבינה קשה, לא חריפה מדי, אבל דומיננטית בטעם... ובדיוק במידה הנכונה, לדעתי). את הגבינה אפשר למצוא בכל מקום, אך המקור שלה הוא הכפר "פיאנזה" (Pienza), שנמצא באזור סיינה, מקום מקסים לכשעצמו. את הגבינה ניתן לרכוש במידות טריות ("פרסקו" = טרי) שונות. ככל שהגבינה ישנה וקשה יותר, העלות שלה תהיה גבוהה יותר. כמה עולה: 15 יורו לקילו (גבינה ישנה וקשה).


חוץ מזה, קניתי בסופר (COOP, הסופר המקומי. מצויין, מגוון של מוצרים ונמצא בכל רחבי איטליה) גם אגוזי מוסקט טריים עם מגררת קטנה, שני סוגים שונים של מלח גס, תבלין למרק, קנטוצ'י כמובן (עוגיות טוסקניות אופייניות, מה שאנחנו הפולנים נוהגים לכנות "קמישברוייט").

חזרתי מאיטליה מלאה במוזה איטלקית ומלבד כמה פסטות, שרכשתי בסופר פה, יום למחרת החזרה לארץ, החלטתי להכין בסוף השבוע שהגיע מייד לאחר מכן, עוגיות איטלקיות - "קנטוצ'י". סבתא שלי היתה מכינה בדיוק את אותן עוגיות, שקראה להן "קמישברוייט". אז החלטתי להכין אותן, בהשראת הטיול.


החומרים:
200 גרם חמאה
1 חב' צימוקים
200 גר' בוטנים חתוכים
750 גרם קמח
מיץ מלימון אחד+1 כוס מים
1/2 חב' אבקת אפייה
3 ביצים L
2 חב' סוכר וניל
1+3/4 כוסות סוכר

ההכנה: מערבבים את כל החומרים במיקסר עד לקבלת בצק רך (אפשר לערבב באופן ידני). על משטח מקומח, לשים את הבצק ומחלקים אותו לשמונה חלקים. מגלגלים כל חלק לרולדה ומניחים אותן בתבנית אפייה (מכיוון שמדובר ב-8 רולדות, יש צורך בשתי תבניות, או מראש להכין חצי מהכמות, כפי שאני עשיתי). מחממים תנור מראש לחום גבוה, מניחים את הרולדות בתבנית עם נייר אפייה, מנמיכים את הטמפרטורה (160 מעלות) ואופים במשך 30 דק' (או עד להזהבתן של הרולדות). מוציאים מהתנור וחותכים לפרוסות. מכניסים שוב לתנור ל-10 דקות נוספות. Bon Appetit :-)


נ.ב תודה למירי גולדנפלד, על הטיפים המצויינים שנתנה לי לפני הטיול.

לתחילת העמוד, הקליקו כאן.