לבן

מוקדש לסבא וסבתא ז"ל, ששומרים שם, למעלה, אחד על השני... בטוחה שהייתם אוהבים את השידה שלכם...

פוסט ללא אוכל, הפעם (בהשראת יום כיפור).

כבר כמה זמן שאני רוצה לצבוע את השידה הזו. משום מה המבצע נראה לי לא פשוט כל כך. גם הצורה של השידה, גם העץ ממנו עשויה (עץ מעובד ולא טיבעי) וגם העובדה שכל משימת צביעה שלי לוקחת הרבה יותר זמן ממה שאני מתכננת...

ובכל זאת, החלטתי לגשת למשימה הזו אופטימית וחדורת מוטיבציה. ערב לפני צבעתי אותה בצבע יסוד, למחרת בצבע העליון שיכבה אחת ולאחר כמה שעות בשיכבה נוספת (אמנם, עפ"י הוראות היצרן, הייתי אמורה להמתין 24 שעות בין שיכבה לשיכבה, אבל החלטתי שאתייחס לכך כהמלצה בלבד...).

אחרי כמה שעות, בגלל שכבות הצבע, גיליתי מעין בועות פה ושם. ניסיתי לגרד אחת מהן בנייר זכוכית  ואז, במקרה, חלק מהצבע התקלף והתקבל אפקט קילוף עתיק (אותו אפקט שניתן ליצור כשמורחים שעוות נר לפני שצובעים, ואח"כ לאחר הצביעה, מגרדים באותן פינות, בהן נמרחה השעווה. ההסבר פה). המשכתי  לעבוד עם נייר הזכוכית בפינות, בחיבורים, בכל אותם איזורים שרציתי שיתקבל האפקט. וכך, ודיי בטעות, יצא, שקיבלתי שידה יפהפייה מבלי להתכוון. הרבה יותר יפה ממה שציפיתי. גירוד השכבות הוא לא פשוט ודורש מאמץ, אבל התוצאה - שווה כל יבלת באצבע, שפשופים וגב תפוס למחרת בבוקר!

החומרים:

צבע יסוד סינטטי לעץ - צבע לבן (של "טמבור")

צבע UNIDOR צבע עליון סינטטי מט-משי בגוון שמנת (של "נירלט")

נייר זכוכית (באורך של 2 מ')

מברשת צבע

טרפנטין

אחרי. מוכן.

לתחילת העמוד, הקליקו כאן.